מתים מחום

את הצפרדע מהמחבת שלא מוטרדת מהמים שמתחממים לאט לאט, כולנו מכירים. כאשר יש גל חום, כל בעלי החיים בעולם מתנהגים בדיוק כמו צפרדעים. לא למדנו דבר, אנחנו ממשיכים את העסקים היומיומיים שלנו, הולכים למכולת כשהשמש קופחת על ראשנו והטמפרטורות מטפסות לשיאים חדשים, או ממתינים דקות ארוכות לאוטובוס בתחנה ללא כל מיגון או הצללה, אבל יש לזה מחיר: עם כל גל חום מגיעים יותר ויותר אנשים לבתי החולים בישראל.

תזכורת: בגל החום שפקד את אירופה בתחילת שנות ה-2000 מתו מחום 70 אלף תושבים. בגל החום הבא באירופה, שהיה הרבה יותר דרמטי, מערכות הבריאות באירופה נערכו לקראתו והתוצאה היתה מוות של "רק" 15 אלף איש.

בקליפורניה, הגדולה בשטחה מישראל פי ארבעה, הטמפרטורות בגלי החום שוברות שיאים מדי שנה, אך שם, בניגוד לישראל, יש מי שמדריך את הציבור כיצד לא למות מחום - רופאים למען בריאות במשבר אקלים לקחו אחריות על בריאות הציבור לאחר שהבינו שהם אלה שנמצאים בקשר ישיר עם האוכלוסיה והיחידים שבהם המטופלים באמת מאמינים. הרופאים והצוות המקצועי מדריכים את הציבור מה לעשות בכל אירוע חירום אקלימי – ממה להיזהר ומה הם הסימנים המוקדמים לתשישות הנובעת ממזג אוויר חריג. בקליפורניה מתים מגל חום לפחות 250 איש בשנה, ולכן בארץ סביר להניח שמעל 60 איש ימותו השנה מגלי חום - הערכה מדאיגה שאינה מקבלת מספיק מקום במדיניות הבריאות ובתקשורת.

באוסטרליה מוכת השמש כבר הבינו מזמן שבריאות כדור הארץ קשורה קשר ישיר לבריאות הציבור, כל ילד יודע מה מותר לעשות וממה חייבים להיזהר. לכל תושב יש ידע מוקדם בנושא גלי חום ובכל בית יש ציוד לאירועי חירום אקלימי.

בישראל, משנת 2018 הנושא נמצא על סדר היום המדיני ואף  הוקמה מינהלת היערכות למשבר האקלים אך עד היום לא שוחררו תקציבים להיערכות רצינית ובפועל תכניות ההיערכות עדיין לא מוכנות, אולי כיוון שיידרשו תקציבים ליישום. אנחנו לא צריכים להמתין למאות נפגעים מגלי חום ולוועדות חקירה כי משרדי הממשלה עדיין לא הבינו והפנימו את האחריות הישירה שלהם בנושא. לצערנו, הכדור נשאר בידיים של מספר חוקרי אקלים שלא מקבלים את הבמה בתקשורת ושל חזאים ברשתות הטלוויזיה שמתחילים להבין את הצורך בשינוי סדר היום, אך עם זאת, כמו תמיד, יבשרו בסופה של מהדורת החדשות בערב, שמחר יהיה חם מהרגיל וצריך להקפיד על שתייה מרובה.

קשישה בתחנת אוטובוס בירושלים. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

תוצאות מחקר שפורסם על ידי משרד הגנת הסביבה שופך לראשונה אור על הקשר שבין גלי חום למשבר האקלים ולתמותה בישראל: כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של כ-45 בני אדם. הפגיעה גדולה במיוחד באוכלוסיה שמעל גיל 70.

ידיעה שפורסמה בדוקטורס אונלי ביולי אשתקד חשפה כי כבר באוגוסט 2020 פנו מספר איגודי רופאים בישראל - איגוד רופאי בריאות הציבור, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, האיגוד למחלות זיהומיות וההסתדרות הרפואית, אל משרד הבריאות, בהמלצה להיערך לקראת משבר האקלים הצפוי, שיגרום לעודף תחלואה. בין השאר, ההמלצות הדגישו את נושא גלי החום הקיצוניים, אך  משרד הבריאות לא יישם אף אחת מההמלצות באופן סופי. הרופאים התריעו ואילו במשרד הבריאות ממשיכים במדיניות של עסקים כרגיל, כמו הצפרדע במים שמתחממים לאיטם.

לדברי פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י, "שינויי האקלים מהווים אתגר מרכזי לבריאות הציבור בעולם ובישראל. על מנת להגן על בריאות הציבור בישראל, מערכת הבריאות חייבת להיערך כראוי בכל הרמות... יש לתת דגש מיוחד להגנה על אוכלוסיות פגיעות במיוחד לשינוי האקלים - קשישים, עניים וחולים במחלות כרוניות".

איי חום עירוניים

כידוע, גוף האדם לא מסוגל להתמודד עם עודף חום. כאשר טמפרטורת הגוף עולה מעל 37 מעלות, מערכת המיזוג הטבעית אינה מסוגלת לפנות חום ונוצר נזק מיידי. כל רופא ואחות בארץ מודעים לנזק הזה, אבל כאמור, המדינה לא עושה מספיק כדי למנוע אותו. הנתונים על מספר האנשים שמגיעים לחדרי מיון מעידים על קשר ישיר בין מצבם לטמפרטורת הסביבה.

בספטמבר 2021, במהלך חסר תקדים בהיקפו, יותר מ-200 כתבי עת רפואיים התאחדו למאמר מערכת משותף על "הסכנות הבריאותיות הקטסטרופליות" שתביא עימה עלייה של 1.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית. מחקרים קבעו שנדרש להסביר לציבור ששהייה בחוץ בטמפרטורה של יותר מ-30 מעלות מסכנת חיים. השילוב של טמפרטורה גבוה וקרינה ישירה הורג או מייצר נזק בלתי הפיך למערכות הגוף. עם זאת, ההנחיות הפשוטות, על כך שכאשר בחוץ הטמפרטורות מטפסות ל-30 מעלות ויותר, יש להישאר בתוך מבנה, לא מפורסמות לציבור והוא אינו מודע לסכנות.

הדבר מסוכן במיוחד לאנשים הנוטלים תרופות כי כל מערכות הגוף יוצאות מאיזון בעת גל חום ולמעשה נוצר נזק בריאותי מיידי – ממש כמו להניח ביצה (חלבון) על מחבת חם. בנוסף, כאשר בחוץ 30 מעלות, במרכז הערים הכבישים מגיעים לרתיחה של 60 מעלות ובמידה שאין זרימת אוויר – נוצר אי חום עירוני. באיי החום הטמפרטורה הממוצעת היא 45 מעלות וכאן כבר מדובר על סכנת חיים אמיתית - יש סיכוי טוב שלא נגיע למכולת או ממנה הביתה.

בישראל יש חמסינים. בערבית, פירוש המילה חמסין הוא 50 – חמישים ימים בשנה שבהם מזג האוויר חריג. כיום, מספר ימי החמסין מגיע כבר ל-150 בשנה, ימים שבהם מזג האוויר חריג. השנה צפוי חמסין עם 50 מעלות צלזיוס(!) – טמפרטורה שיכולה לבשל חלבון במרחב הציבורי.

מה אפשר לעשות, חוץ מלהדליק מזגן?

קופות החולים מכירות את האוכלוסיות הפגיעות על פי גיל, מחלות רקע, לחץ דם גבוה ורגישות לתרופות. בעת גל חום יכולות הקופות להעביר למבוטחים ישירות לטלפונים הנחיות ברורות מה מותר לעשות ומה ממש מיותר. המטופלים צריכים גם לדעת כיצד לשמור ולאחסן את התרופות שלהם כדי שהתרופות לא יינזקו או יזיקו. במדינה מתוקנת לא יכול מצב שבו לחולים הכרוניים נגמר מלאי התרופות בסוף כל חודש. עקב איומי האקלים, יש לדאוג שיהיו ברשות כל מטופל מלאי לפחות לעוד שבועיים.

הקו הראשון בהתמודדות עם נפגעי גל החום הוא חדרי המיון בבתי החולים ובהקשר זה צוטט ד"ר דניאל טרוצקי, עוזר רפואי למנהלת בית החולים שמיר-אסף הרופא שאחראי לנושאים הנוגעים למלר"ד: "במלר"דים מטפלים באופן די תדיר במצבי התייבשות וחום גוף גבוה באופן שגרתי, גם בלי גל חום. למכות חום נחשפים חיילים, ספורטאים וקשישים בביתם כאשר אין בו מזגן. חום הגוף עלול לעלות אפילו מעבר ל-40 מעלות – מצב מסוכן שיכול לפגוע בהכרה ובתפקודי כליות וכבד ואף לגרום למוות.

ד"ר טרוצקי הדגיש עוד: "מחלקות לרפואה דחופה בעתות משבר אקלימי – ולמעשה בכלל בקיץ – צריכות להיות מוכנות מבעוד מועד עם מספיק מכשירי קירור: מאווררים, נוזלים קרים, קרח גרוס שאפשר לפזר על גוף הנפגע, טיפול תרופתי ייעודי לנושא ובמצבים קיצוניים גם הפעלת מכשירי אקמו. ברוב המרכזים הרפואיים בארץ יש כיום לפחות מכשיר אקמו אחד, אבל אם יהיו עומסים כבדים עם נפגעי חום, העומס יגדל על כלל המערכת".

חוף הים בתל אביב במהלך גל חום כבד ברחבי הארץ. צילום: בן קלמר/ פלאש 90

אולם, לא מספיק לטפל באדם שהגיע לחדר המיון עם מכת חום – את זה הרי יודעים לבצע מצוין. חשוב במקביל לחקור מה היה הגורם למכת השמש שהובילה לשבץ למשל, וזאת כדי להבין את שורש הבעיה. חשוב לחקור מה היה סדר היום של המטופל, להבין את הגורמים למצבו ולהזהיר את הציבור מהם. בהעדר למידה וחקירה, ימשיכו להגיע עוד ועוד מוכי חום לבתי החולים. לא נצליח לקרר את העיר, אך מישהו חייב ללמד את הציבור כיצד להתנהג בגל חום, כולל מה עדיף לאכול, ממה מומלץ להימנע ומה עלול לסכן את חייו.

לפני כשש שנים, כאשר נבחר דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, הוא הצהיר שאין משבר אקלים, שזו המצאה וממש לא נדרש להאמין למומחים. טראמפ תיאר את המשבר כסיפור שהמציאו אקטיביסטים, אך למזלם של אזרחי ארה"ב 500 בתי חולים ומוסדות רפואה התאגדו והחליטו על סדרת פעולות מתקנות. מוסדות הרפואה קיבלו סדרת החלטות מוצלחות שאפשרו לצוות הרפואי לפעול ולהתחיל לבצע התאמות והסתגלות למשבר.

התובנות שאליהן הגיעו היו ברורות: כל הצוותים הרפואיים צריכים לתחזק את הידע ולבצע למידה מתמדת, גם לגבי היערכות במבנים ובעיקר קיים צורך ליידע את הציבור כל העת על הסכנות ולחקור את השפעות המשבר על המטופלים שמגיעים לחדרי המיון. כאשר מחקירה מתברר שאדם התמוטט לאחר שניסה ללכת 500 מטר ברחוב שלא היה מוצל וללא מי שתייה זמינים במרחב הציבורי, ברור שחייבים לטפל באתגר, אחרת בגל חום הבא יגיעו עוד הרבה אנשים מותשים.

עוד דוגמה: 27 נערים אמריקאים מתו בבתי ספר כתוצאה מפעילות גופנית בגלי חום. בעקבות זאת, נוצרה תכנית חינוך הזמינה לכל תלמיד שעוסק בספורט כדי שיידע כיצד להימנע ממצבים קריטיים אלה וכיצד לנהוג כאשר הטמפרטורות עולות.

פתרונות נוספים: יש להתחיל לאתר מקלטים נגד גלי החום. ממש כמו שבישראל יודעים להתגונן מטילים ומאירועי טרור, קיימת חובה לוודא שיש מספיק מים ומקומות קרירים במרחב הציבורי, גם כדי שחסרי בית או אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם למזג את הבית יוכלו לשמור על משטר נוזלים ולהגיע במרחק הליכה למקלט שיאפשר לנזקקים לשמור על טמפרטורת גוף נורמלית.

כמו כן, יכול להיות שנדרש להציב בקביעות מדחום בכל דירה ובית מגורים כדי לקבל מידע ומשוב אמיתי על הטמפרטורה בבית, וכאשר היא תגיע ל-37 מעלות נדע שהבית לא ראוי למגורים עד תום גל החום. התגוננות אזרחית היא הדרך היעילה ביותר למשבר האקלים, אך כרגע לא "משווקים" את המשבר הזה בצורה הנכונה. כמו כל זיהום, אם לא מטפלים בו, הוא מתפשט, ולא משנה מהו הגורם למשבר האקלים - האם מעשה ידי אדם או כוחות הטבע; צג טמפרטורה פשוט יודיע האם ניתן לצאת לרחוב ללא חשש.

בארץ, בזמן אזעקת "צבע אדום", כולם יודעים לתפוס מחסה ולהמתין שהמתקפה תסתיים. בגל חום, אנחנו חייבים לתפוס מחסה מהשמש - לדעת מה ללבוש, כמה לשתות ולהכיר מקרוב כל סימן מקדים שמעיד שהגוף שלנו במצוקה. אנחנו חייבים למצוא דרך להעביר את המסר ולהגיע עד לאחרון התושבים במדינת ישראל. חברה נמדדת ביכולת שלה לדאוג לאנשים החלשים ביותר, אוכלוסיה בפריפריה העירונית, קשישים וחולים, לבודדים ביותר, לעניים ביותר וכמובן לאלה שגוררים מחלת רקע.

מערכות קופות החולים, שכה התגאנו בביצועיהן במגיפת הקורונה, צריכות להיות האחראיות לכך, כמובן בהתאמות תקציביות לטיפול במשבר האקלים. תקציבים מהממשלה? זה כבר ברור כשמש והשמש הולכת והופכת למטרידה יותר ויותר משנה לשנה. כאשר נחקור את המטופלים, נבין שכולנו למעשה חיים בפריפריה – משרד האוצר דורש חוק אקלים ללא יעדים וללא תקציב.

אלף כבאים לא יצליחו לכבות

בישראל, לא באמת מפנימים ולומדים את תוצאות העבר. לדוגמה, כיצד אנחנו מתמודדים עם שריפות? בדיוק כמו שאנחנו רגילים להגיד – ב"כיבוי שריפות". בכל רשות מקומית יש הנחיות ברורות כיצד נדרש לכבות שריפות. ב-22 במאי השנה נגרמה שריפה באזור פתח תקווה. עשרה ימים מאוחר יותר, ב-2 ביוני, כבר נספרו 220 שריפות כשהשרב היכה עם יותר מ-40 מעלות והאש השתוללה במוקדים רבים. ברפואה זה נקרא "התפרצות מחלה".

לוחמי האש מנסים לכבות שריפת יער ליד מושב אדרת, יולי 2019. צילום: נועם ריבקין פנטון/ פלאש 90

לשיטתנו, אם היו חוקרים לעומק את השריפה הראשונה, היו מבינים שלאחר חורף וגשמי ברכה, צומחים עשבים ובאביב העשבים הופכים לקוצים. לכולם ברור שאם לא קוצרים את הקוצים או מייצרים שבילי אש, נותר חומר בעירה מפוזר בשטח שרק ממתין לחמסין כדי לייצר שריפות עונתיות שמסכנות חיי אדם. לכן, כל שריפה וכל אדם שמגיע למיון חייבים לייצר בירור וחקירה כדי להגיע לשורש הבעיה ובמקביל לגרום לתושבים להבין את האתגר ולהתחיל להסתגל למציאות המסוכנת החדשה.

הדוגמה של פרחי הבר

ב-1956 המליצו אנשי החברה להגנת הטבע, שזה עתה נוסדה, להכריז על עשרות מינים של פרחים כ״מוגנים״ ואסורים בקטיפה ועל מינים נוספים כ"שמורים", מהם ניתן לקטוף עד עשרה פרטים. שבע שנים אחר כך נחקק "חוק גנים לאומיים ושמורות טבע", במסגרתו הוגדרו מיני פרחים רבים כמוגנים – פרחים שאסור לקטוף. חברי כנסת אחדים הגדירו את החוק כ"גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

למרות זאת, הציבור כולו התגייס להגנה על פרחי הבר, ולא כהחלטת ממשלה אלא כמהלך שבו לכולם היה ברור שכדי שנוכל ליהנות מהפרחים חייבים לשמור עליהם ולחנך לקטוף רק את אלה שמותר. אז הצלחנו להגן על הפרחים והמשימה הבאה היא התגייסות של כל התושבים על מנת להגן על האוכלוסיה כולה ולמנוע נזקים בריאותיים בחולים, קשישים ואוכלוסיות פגיעות אחרות. הגיע הזמן להפנים שאפשר למות מחום.

בהגנה על פרחי הבר, מהר מאוד נכנס לתמונה משרד החינוך ורצה לקחת חלק בהצלחה. גם בהתגוננות מגלי החום ואיומי האקלים משרדי הממשלה ישמחו להצטרף ולהיות בצד המוביל ולא בצד שנשאר מאחור. זוכרים את הסלוגן "צא לנוף אך אל תקטוף"? יש לנו הזדמנות להציל חיים עם סלוגנים ברורים שכולם צריכים להכיר, לדוגמה: "שתן צהוב הוא סימן ראשון שלא שתינו מספיק" – כל ילד חייב להכיר את המידע הפשוט הזה.

בנוסף, אין כל סיבה שחיילים יתמוטטו מחום באימונים. חובשים בצה"ל חייבים להחזיק ציוד מדידת עומס חום ולבצע בדיקות חיוניות לחיילים כל חצי שעה כאשר תנאי הסביבה קשים. כרגע בחדשות מודיעים על טמפרטורה ממוצעת באזור באר שבע של 35 מעלות. ייתכן מאוד שבתא השטח בו מתבצע האימון יש 42 מעלות - אנחנו יודעים ויכולים למדוד ולמנוע אסונות.

קול קורא לפרויקטור האקלים

היום ברור שלכל רשות מקומית, עיר או יישוב, ולכל מערכת בריאות חייבת להיות תכנית עבודה מול איומי האקלים ולכן יש צורך בישראל בפרויקטור האקלים – גוף אחראי שיחולל, כמו במרבית המדינות בעולם, את הפעילות המקצועית הנדרשת כדי להסתגל ולהיערך לגלי החום באופן מיידי. לא ניתן להמתין להחלטות ממשלה ולתקציבים ובטח שלא לוועדות חקירה – נדרש פשוט להחליט שאת ההובלה לוקחות קופות החולים ורופאים למען בריאות הציבור.

בישראל יש מערכת בריאות נפלאה והיחס לנושא בריאות הציבור מורגש ומתקדם. הבסיס לגוף מקצועי שייקח על עצמו את ריכוז תחום הידע וההיערכות קיים. ברגע שתתחיל עבודה רצינית, משרדי הממשלה יצטרפו למהלך והמדינה, כך יש לקוות, אפילו תתקצב את הפרויקטור ואת תכניות ההכשרה להתמודדות עם האתגר החדש ומסכן חיים זה.

הכותב, עופר קרן, מנהל הפיתוח בקרן ידע אנרגיה, עוסק ב-30 השנים האחרונות בהתייעלות בצריכת משאבים תוך התאמה לשינויי האקלים