אנו עדים לשחיקה מתמשכת של אמון הציבור במקבלי ההחלטות זאת תקופה ארוכה. משבר האמון התחיל והתעצם בעקבות מעטה חשאיות מיותר שעטף את הליכי קבלת ההחלטות בניהול מגפת הקורונה. כך למשל דיונים מקצועיים סגורים, פרוטוקולים שנגנזו ל– 30 שנה, לצד מנות גדושות של פוליטיזציה פסולה של ניהול המגפה, הגבירו בשנתיים האחרונות את החשדנות הציבורית, את חוסר האמון ואת אי שיתוף הפעולה עם הנחיות והמלצות הממשלה. השידור החי של דיוני הצוות לטיפול במגפות (צט"מ), כמו גם שיתוף הציבור מייצר לממשלה הנוכחית הזדמנות לעלות על מסלול חדש ביחסים עם הציבור. מהלך דרמטי שאם יהפוך למנגנון טבעי וקבוע, בכוחו לשקם את אמון הציבור במשרד הבריאות ובממסד הרפואי, ומשם אולי להתרחב גם ליתר משרדי הממשלה.
עוד בעניין דומה
מי שצפה ביום חמישי בשידורי הוועדה יכול היה להרגיש שמדובר בהתנסות יחסית חדשה של מערכת הבריאות עם הפורמט. גיור פורמט אמריקאי מה-FDA (מנהל התרופות והמזון בארה"ב) עם חן ישראלי – לחיוב ולשלילה. אף על פי שלאורך שידור דיוני הועדה היו תקלות טכניות, מספר הצופים בשידור החי היה יחסית נמוך (כמה מאות בודדות) והצ'ט לווה באמירות בוטות מבית היוצר של מתנגדי חיסונים – זה היה שווה כל רגע. ולו רק בשל היות שידור הדיון לציבור נקודת ציון שלאחריה יהיה קשה לחזור לאחור ולקיים דיונים מהותיים ומשמעותיים רחוק מהעין הציבורית. כעת, משנפרץ החסם, השלב הבא הוא הפנמה ויישום של שיתוף הציבור ושיקוף תהליכי קבלת ההחלטות - ובכלל זאת: הסרת החיסיון מהפרוטוקולים של קבינט הקורונה, שידור הדיונים של הצוות לטיפול במגפות ועוד
במידה רבה לא תוכן הדברים בדיון היה חשוב, ולא המידע הרפואי שברובו הוצג בשפה שאינה בהירה או מובנת לציבור הכללי, ואפילו לא התוצאה הסופית שתתקבל. מה שכן היה חשוב הוא עצם קיום הליך שבו הציבור יכול להיחשף לאופן שבו מתקבלות החלטות, ואפילו לגיוון הדעות שהשמיעו המומחים. כאמור מעטים מקרב הציבור צפו בשידור (ומי שלא צפה סביר שגם לא יצפה), אבל עצם הידיעה הכללית שהדיון היה פתוח ושקוף היא שתורמת לתחושת הביטחון. כי בסוף לדרך ולנראות יש חשיבות עצומה ביצירת תודעה ציבורית חיובית כלפי התוצאה.
לא רבים בציבור הכללי יודעים, אבל משרד הבריאות הוא המשרד הממשלתי המוביל בשיתוף החלטותיו עם הציבור מבין כל משרדי הממשלה. הציבור יכול היה מ-2017 להשתתף ב-70 תהליכי קבלת החלטות בסוגיות מורכבות, ובהן תכנון תחנת טיפת חלב עתידית, הרפורמה לסימון מזון ועוד. במומנטום הנוכחי נוצרה הזדמנות ייחודית להרחיב את הפעילות הקיימת במשרד הבריאות, לפתח פלטפורמות חדשניות ולהנהיג מדיניות של שקיפות רחבה ככל שניתן.
שיתוף הציבור ושיקוף ההליך המקצועי הוא כלי עוצמתי לביסוס וחיזוק אמון הציבור במערכת הבריאות ובמדיניותה. זה חיוני לציבור, ולא פחות חשוב מכך גם ליכולתה של הממשלה להשיג היענות ציבורית גבוהה ביישום תוכניותיה השונות. עכשיו זה הזמן להתיר חסמים מקצועיים, משפטיים ופסיכולוגים ולהעצים את מגנוני שיתוף הציבור ושקיפות הליכי קבלת החלטות בתחום הבריאות ומחוצה לו. הדיון הבא של חברי הצוות לטיפול במגיפות, שבמהלכו יצביעו בנוגע לחיסון ילדים, יהיה המבחן הבא של מערכת הבריאות בדרך ליישום מדיניות של שיתוף ושקיפות.
*פורסם לראשונה ב"דה-מארקר"
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
