דעות

המרחב הציבורי אינו שטח הפקר וזכות הבחירה אינה נחלתו של צד אחד

הזכות לאוטונומיה של הפרט אינה זכות מוחלטת ומולה ניצבות הזכות לבריאות של הפרט, ההגנה על בריאות הציבור ושמירה על האינטרסים הכלכליים וחברתיים

מפגינה נגד מדיניות הממשלה להטיל סנקציות על מי שבוחר לא להתחסן. צילום: תומר נויברג/ פלאש 90

בשבועות האחרונים יש מי שנחרדים מהרעיון להגן על הבריאות הגופנית, הנפשית והכלכלית של הציבור באמצעות מתן תמריצים שיעודדו אנשים לגשת להתחסן נגד וירוס הקורונה ו/או הגבלה נקודתית ומידתית של מי שבוחרים שלא להתחסן מלהשתתף בפעילות חברתיות וציבוריות מסוימות (כאירועי תרבות, ספורט ואחרים). זו תפישה שמתעלמת במפגיע מהעובדה שאין דבר כזה זכויות מוחלטות ושבמצבי פנדמיה, החלטה של הפרט הבודד שלא להתחסן עלולה לסכן בצורה ממשית ומוחשית ציבור שלם. זו תפישה שבפועל מוכנה להקריב ולסכן זכויות של אינדיבידואלים רבים ואת הציבור כולו על מזבח טיעון משפטי שמייצג ראייה צרה ולא מדויקת.

במציאות הקיימת אין זה נכון מבחינה משפטית, אתית וציבורית שמדינת ישראל תנהיג מדיניות של חיסון כפוי בניגוד לרצונו של האדם הבודד

אז בואו נעמיד דברים על דיוקם. מצד אחד, קיימת בחוק ההכרה בזכותו של אדם שלא לקבל טיפול רפואי בניגוד לרצונו, ובכלל זאת גם טיפול מונע כמו חיסון נגד וירוס הקורונה. למותר לציין, שבמציאות הקיימת אין זה נכון מבחינה משפטית, אתית וציבורית שמדינת ישראל תנהיג מדיניות של חיסון כפוי בניגוד לרצונו של האדם הבודד.

גם מבחינה פרקטית, הישימות של חיסון אדם בכפייה, תוך שימוש באמצעים כוחניים להגבלת התנגדות רעיונית ופיזית, קלושה עד לא קיימת. מצד שני, הזכות לאוטונומיה של הפרט אינה זכות מוחלטת ומולה ניצבות הזכות לבריאות של הפרט, ההגנה על בריאות הציבור ושמירה על האינטרסים הכלכליים וחברתיים.

גם מבחינה משפטית וגם מבחינה אתית, ניתן לצדיק שימוש בתמהיל מדויק ומידתי של תמריצים חיובים למתחסנים, לצד מניעת הטבות מפני מי שיכול ובוחר מרצונו שלא להתחסן

המרחב הציבורי אינו שטח הפקר וזכות הבחירה אינה נחלתו של צד אחד. מול זכות הבחירה של הפרט הבודד שלא להתחסן ניצבת זכות חשובה לא פחות של אדם אחר שלא להיחשף לתחלואה וסיכוניה, בפרט שחלקים נרחבים באוכלוסיה אינם יכולים להגן על עצמם באמצעות חיסון כרגע שלא מבחירתם, ובראשם ילדים מתחת לגיל 16.

מכאן, ולצד שמירה על זכות הפרט שלא לקבל חיסון בכפייה, בשעה שאיום המגיפה והשלכותיה (בריאותית, כלכלית וחברתית) מרחף מעל כולנו, מתעצמת חובתה של המדינה להגן על הציבור ובריאותו. הגנה זו תיעשה בכלים של הסברה אינטנסיבית לצד מתן תמריצים חיוביים (ישירים ועקיפים) שבכוחם להכווין את התנהגות הציבור. גם מבחינה משפטית וגם מבחינה אתית, ניתן לצדיק שימוש בתמהיל מדויק ומידתי של תמריצים חיובים למתחסנים, לצד מניעת הטבות מפני מי שיכול ובוחר מרצונו שלא להתחסן.

ד"ר עדי ניב יגודה הוא מומחה למשפט רפואי; מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובפקולטות למשפטים, חבר הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (ועדת גרמן)

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  דעות,  חדשות,  ד"ר עדי ניב יגודה,  זכויות הפרט,  מגיפת הקורונה,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
17.02.2021, 19:35

עדיין לא הסברת כיצד אדם לא מחוסן מסכן את האדם המחוסן.
חיסון אמור לתת הגנה מפני מחלה, אם המחוסן עלול להדבק, משמע שאינו מחוסן.
מכאן אמור, שיש לתת דרכון ירוק דווקא ללא מחוסנים ולהגביל את המחוסנים, שלפחות כרגע המחשבה היא שכן יכולים להעביר ולהדביק, שכן הם מסכנים את הלא מחוסנים.
(אגב, אני התחסנתי, ונגד רעיון של דרכון ירוק והסרת סודיות רפואית)

אנונימי/ת
17.02.2021, 20:09

1. הכותב ציין כי הסיכון הוא לאוכלוסיה שלא יכולה להתחסן מסיבות שונות (כגון צעירים מתחת גיל 16).
2. יעילות החיסון איננה 100% אלא 90 - 95% ולכן חלק מהמתחסנים עדיין עלולים לחלות. ככל שיש יותר אוכלוסייה לא מחוסנת כך גוברים הסיכויים שידביקו את 10% - 5% המחוסנים הללו שלגביהם החיסון אינו יעיל.

אנונימי/ת
18.02.2021, 12:20

1. יעילות חיסון הוא למנוע מחלה קשה ב 95%
2. מחוסן עדיין יכול להידבק ו בכ 5% לחלות במחלה קשה

אנונימי/ת
02.03.2021, 17:06

אדם לא מחוסן פוגע בחסינות העדר שאמורה להגן על כל מי שלא יכול לקבל את החיסון

אנונימי/ת
17.02.2021, 20:13

המאמר שלך מבוסס על אקסיומה מוטעית שהחיסונים הנוכחיים הם כליל השלמות כולל כנגד המוטציות.אני מקווה שלא נתבדה.

אנונימי/ת
17.02.2021, 20:21

וכמובן- אתה רוצה לכפות חומר שאיננו יודעים מה הסיכון לטווח הבינוני והארוך. שאיו מאושר לשימוש על ידי ה fda אלא כטיפול חירום (כי לא סיימו את תהליך האישור הקליני, כמקובל. שאין לפייזר מושג למה הוא לא עובד טוב ולכן מכינים מנה שלישית ורביעית.
אם מי שמחוסן = מוגן אז למה לחשוש ממי שלא חוסן?
אם לא- אז למה להתחסן??
ולתת תיוג אנושי?
נורא ואיום!!!

האמת המשפטית הרבה יותר פשוטה ואינה נזקת לאיזונים מורכבים. מי שמחוסן אינו מהווה סכנה לזולתו יותר מחולה בפשעת רגילה ולא ניתן להטיל כל הגבלה על זכויותיו החוקתיות. אין צורך להעניש את סרבני החיסונים אלא להסיר את ההגבלות, שאינן חוקתיות, על המחוסנים. כאשר כל המשק יפתח למחוסנים, יש להניח שסרבני החיסונים יעשו חשבון פשוט ויתחסנו.

אלון אתה חוטא במובנים רבים הדרכון מעיד על בריאות האדם וחוסר יכולתו להדבר או שכרגע מודבק .
האם חולי HIV נשאים דלא רוצים לקחת טיפול ולא ברור אם משתמשים באמצעי מניעה . גם מודיעים או מדווחים עליה לאוכלוסיה .
האם שמות של פדופילים קשים ידועים לאוכלוסיה כולל האם לוקחים תרופה לברור .

יש כאן חציית קו ברור שפוגע בחופש הפרט .
שנה הבאה בוא נחייב כנל להתחסן ושכולם נגד כול הקיים
עלות מול טועלת
גם עם ידבקו אחרים וגם אם תהיה מחלה פרופורציה אחוז נמוך צמאוד אולי הסתבך וגם כאן קיים טיפולים מעולים בבתי חוצים אז כולם הצליחו לעבור שטיפת מוח .

בזמן חירום, יש צרך באמצעי חירום. לא יעלה על הדעת כי בזמן מלחמה, אנשים יסרבו להישמע להוראות עוצר, האפלה, הגבלות תנועה וכו', בטענה של פגיעה בזכויות הפרט. במילחמה הזו כבר נפלו 5,500 קרבנות, ועדיין הטרור משתולל. ההתייפיפות הצדקנית, הן בטיעונים משפטיים והן באנרכיה של סרבנות להישמע להוראות ו/או להתחסן, פגומה עקרונית ומסוכנת. גם אם מבחינה משפטית יש לה בסיס. זכותו של הרוב, קרי המדינה, לקבוע כללי חירום על מנת לנסות להציל את הרוב. גם אם זה "רק שפעת".

איזה מקרה חרום ואיזה ממשלה זאת דיקטטורה לשמה

אנונימי/ת
18.02.2021, 09:19

מדבריו של ד''ר עדי ניב-יגודה (עם כמה תוספות שוליות):
המרחב הציבורי אינו שטח הפקר וזכות הבחירה אינה נחלתו של צד אחד.
מול זכות הבחירה של הפרט הבודד לסרב לשרת בצבא, ניצבת זכות חשובה לא פחות של אדם אחר לקבל את הגנתה של המדינה עליו, על משפחתו ועל רכושו תוך שהוא מסכן את חייו ומשקיע את זמנו ואת משאביו לטובת האוכלוסייה שבתוכה גם הפרט שסרב לשרת בצבא.
שטיפת המוח וההפחדה ערערו את יסודות החברה שלנו, ועד מומחי-המשפט הגיעו.

אנונימי/ת
18.02.2021, 18:54

אנונימי יקר
לשיטתך מה הית מציע לעשות לאלו שהם סרבני שרות בצבא אשר בעת מלחמה לא יבצעו פעולות אזרחיות מתבקשות (הגנה אזרחית) שתוצאתן עלולות להקשות ואף להכשיל את הצבא בפעולתו המגנה? מלבד יעוץ של משפטי?

לצערי המידע שלך בחלק הרפואי כולל יעילות החיסון , זמן יעילות האם אדם שחוסן לא יכול לחלות שוב , האם הדרכון הירוק מעיד על אדם מחוסן מנגיפים אחרים או הוגבר בשנית . או שכמעט לא נוצרו לו נוגדני טו שכרגע הוא מדביק .
איך אדם מיקצועי מכובד כמוך שמביא את הצד המשפטי באופן שנראה תקין ( לא
מתיימרת להבין לאשורו את הנושא;) כותב בעיתון רפואי הצדקות רפואית למצב משפטי זה .
בולטת העובדה שאינך מבין לעומק בחיסונים ומשמעותם . והמיוחד. חיסון הזה .

כיצד אדם שלא יודע כלום בנושא החיסונים יוצא בדעתנות שכזו . יותר גרוע שמאפשרים לו להופיע כסמכות ברורה בעיתון מיועד לרופאי ם

אנונימי/ת
19.02.2021, 12:28

צודק. מי שלא רוצה להתחסן, שלא יתחסן. אבל אני אמנע מלהפגש אתו, בעיקר כדי להגן עליו. אע"פ שהתחסנתי כנראה אוכל להדבק ולהדביק אחרים. בנוסף, אני מאד בעד לתת רק למחוסנים להשתתף בכל מיני פעילויות. אי אפשר לחסן בכפיה, אבל אפשר להתנות השתתפות באירועים במתן חיסונים.