למרות שידוע שסוכרת נפוצה מאוד באי ספיקת לב ומרמזת על פרוגנוזה רעה, תפקידה של סוכרת בהתפתחות של אי ספיקת לב פחות מובן. החוקרים בחנו את התפקיד של סוכרת במעבר מאי ספיקה אסימפטומטית של חדר שמאל (asymptomatic left ventricular systolic dysfunction-ALVSD) לאי ספיקת לב ברורה.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו את ההתפתחות של אי ספיקת לב סימפטומטית, אשפוזים עקב אי ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולרית לפי סטטוס סוכרת בסיסי במטופלים אשר השתתפו במחקר ה-SOLVD-Pי(Studies of Left Ventricular Dysfunction). התוצאים נותחו באמצעות עקומות היארעות מצטברות ומודל רגרסיה על שם Cox מתוקנן לגיל, מין, וגורמים פרוגנוסטיים אחרים ובכלל זה טיפול, חומרת אי ספיקת לב ותחלואה נלווית.
מתוך 4,233 משתתפים במחקר ל-647 (15%) הייתה סוכרת בתחילתו. מטופלים עם סוכרת היו מבוגרים יותר, בעלי משקל גוף גדול יותר ולחץ דם ודופק גבוהים יותר. במהלך מעקב חציוני של 36 חודשים, 861 מתוך 3,576 (24%) המטופלים ללא סוכרת פיתחו אי ספיקת לב לעומת 214 מתוך 647 (33%) בקבוצת הסוכרת. באנליזה בלתי מתוקננת נמצא כי מטופלים עם סוכרת היו בסיכון גבוה יותר לפתח אי ספיקת לב (יחס סיכונים מתוקנן: 1.53; רווח בר-סמך 95%: 1.32-1.78; p<0.001), אשפוזים בשל אי ספיקת לב (2.04; 1.65-2.52; p<0.0001) ותוצא משולב של פיתוח אי ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולרית (1.48; 1.30-1.69; p<0.001). ההשפעה של אנלפריל על תוצאים לא נמצאה תלויה בסטטוס סוכרת.
מסקנת החוקרים היא כי במטופלים עם ALVSD, סוכרת קשורה בסיכון מוגבר לפיתוח אי ספיקת לב. פיתוח אי ספיקת לב קשור בסיכון מוגבר לתמותה ללא תלות בסטטוס סוכרת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
